נחום אילון נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.בפנינו תביעה שעניינה תביעה לגמלת סיעוד לחודש יוני 2009, לפי פרק י' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

2.להלן העובדות שאינן שנויות במחלוקת -

א.התובע היה מאושפז בבית חולים מחודש נובמבר 08' ועד מרץ 09'. עם צאתו מבית החולים הוחלט על העסקת עובד זר סיעודי לתובע.

ב.ביום 5.4.09 החלה לעבוד אצל התובע המטפלת הסיעודית הזרה, גב' אוקסנה דיאקון, באמצעות חברת "נאמן – עובדים זרים".

ג.ביום 11.5.09 הגיש התובע תביעה לגמלת סיעוד.

ד.בחודש יוני 2009 נערכה לתובע בדיקת הערכת תלות על ידי הנתבע.

ה.בתחילת חודש יולי הודע טלפונית לבנו של התובע כי התביעה אושרה ומכתב כאמור, הנושא תאריך 24.6.09, התקבל אצל התובע כשבוע לאחר מכן.

ו.במכתב נרשם כי מועד תחילת הזכאות הינו 1.7.09, אך לאחר פניית בנו של התובע, התאריך תוקן ליום 1.6.09.

ז.ביום 11.7.09 בחר התובע בחברת "נתן" שהיא אחת מהחברות שנקבעו כ"נותן שירותי סיעוד" על פי החוק וכבר למחרת נרשמה המטפלת הזרה, גב' אוקסנה דיאקון, כעובדת חברה זו.

3.לדיון בבית הדין התייצב בנו של התובע, מר אברהם איילון, וטען כדלקמן –

א.תכלית החוק היא לעזור לאנשים במצב של צורך ונזקקות. בחוק לא נאסר לשלם למבוטח את הגמלה.

ב.המטפלת לא יכלה להרשם לפני יום 12.7.09 אצל נותן השירותים בגלל לוח הזמנים שתואר לעיל – הן העו"ס מטעם "נתן" הגיעה לרשום את המטפלת בחודש יולי והן תשובת הנתבע לגבי עצם הזכאות ניתנה רק בחודש זה, כלומר לאחר יום 1.6.09 (המועד שממנו נקבעה הזכאות);

ג.על פי סעיף 229 לחוק, הזכאות מתחילה בתום 30 ימים מה – 1 לחודש שבו הוגשה התביעה לגמלה, לכן התובע זכאי לגמלה כבר מיום 1.6.09.

ד.לא ייתכן כי מחד גיסא, תוכר זכאות מיום 1.6.09 ואילו מאידך גיסא, לא תנתן גמלה החל מהמועד שנקבע והוכר.

ה.הערכת התלות בוצעה עוד בחודש יוני 2009, על ידי נציג הנתבע. היינו, הנתבע כבר ידע בשלב זה מה מצבו של התובע ולפיכך אין מקום שלא לאשר גמלה לחודש זה.

4.לטענת הנתבע לא ניתן על פי הוראות החוק לאשר את התביעה מאחר שנקבע בו כי גמלת הסיעוד תשולם לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד ולא לידי הזכאי. החריגים שנקבעו בחוק לכלל זה אינם מתקיימים בעניינו של התובע.

לא היתה מניעה להעסיק את המטפלת באמצעות נותן שירותים עוד לפני יולי 2009. בנוסף, מדובר בזכאות לחמש שעות שהתובע יכול היה למצות את זכותו להן במועדונית או לקבל עזרה נוספת, על ידי מטפלת המועסקת על ידי נותן שירותים כדין.

עוד נטען כי משמעות קבלת התביעה היא כי הנתבע יהפוך למעסיק של העובדת הסיעודית ואפשרות זו אינה קיימת בחוק.

5.לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, אנו סבורים כי דין התביעה להדחות. להלן נימוקינו -